נעים נעים - העונג הסומטי
אילתור סולו מתוך הקשבה לתחושת העונג בגוף
שיעור שבועי | ימי ד 17:00-18:30 | סטודיו גופאני, דוד רמז 17 גבעתיים
על העונג
נעים נעים הוא שיעור תנועה חדש, פרי הגילוי שלי בשנים האחרונות.
בשיעורים נגלה את התנועה או התנוחה בעצמנו מתוך תחושת הנעימות הפנימית שלנו. מתוך הקשבה כנה לעצמנו נגלה את העונג של התנועה והתנוחה, את הנעימות של ההיות בגוף. נעימות זו לא רק חוויה פאסיבית שפשוט נמצאת או שלא. נעימות/עונג היא גם מיומנות, היא חוש מדוייק ורב מימדי שאפשר וכדאי לפתח, היא דרך. תנועה שהיא נעימה היא גם אלגנטית ויעילה כך שהעונג התנועתי בעצם גם מלמד אותנו תנועה נכונה.
אנחנו רגילים לתת תשומת לב לכאב. הכאב משתלט על תשומת הלב. יש לו תפקיד. הוא מספר לנו שמשהו שאנחנו עושים או שקורה הוא לא טוב לגוף. תחושת הכאב היא ברורה וספציפית. יש לה מקום וחדות ויש כל מיני סוגים של כאב. הכאב מכריח אותנו להתייחס למקום בגוף ולשנות משהו. הפחתת או הפסקת הכאב מספרת על שיפור במצבו של המקום.
אך מה לגבי תחושת הנעימות? הנעימות/עונג/הנאה, זה משהו קצת יותר מורכב וחמקמק מכאב אך גם לה יש תפקיד. המסר של הנעימות הוא הפוך מזה של הכאב. הנעימות אומרת לנו שמה שקורה עכשיו הוא טוב. הנעימות מעידה על הרמוניה פיזיולוגית וגופנפשית ומעודדת להמשיך את הפעולה הנעימה/מועילה.
הגילוי של הנעימות וההתמסרות לה הם כלי רדיקלי לשיפור הבריאות והwell bwing הכללי. זו גם דרך עמוקה לגילוי עצמי, קבלה עצמית, אינטימיות ואהבה עצמית.
אנחנו רגילים לחוש מחסור בהנאה שמושך אותנו לסוגים שונים של גרויים חיצוניים ולנהנתנות. אוכל טעים, סקס, גרויים מוסיקליים וויזואליים, רגשיים ואינטלקטואליים. כל אלה חשובים מאוד במידה הנכונה.
הבעייה בתלות שלנו בגירויים חזקים וחיצוניים על מנת לחוש נעימות היא שאנחנו מאבדים את הרגישות לעונג הגדול של עצם החיים עצמם בגוף. זהו עונג מעודן אך עמוק ומדוייק שכן הוא קשוב לצרכים האמיתיים והבסיסיים שלנו והוא נובע מבפנים. החיים עצמם הם הפלא והעונג הגדול והנפלא אבל בקלות שכחנו את זה.
אבל זה יותר מזה. לרובנו קשה אפילו להעיז להתמסר לנעימות/עונג. לימדו אותנו שצריך להתאמץ ולעבוד קשה כדי להצליח לעשות את הדברים שעושים אלה שיודעים. להקשיב לנעימות זו פריקת עול זו עצלנות ואפילו הפקרות, או פשוט מביך. כמובן שנעימות היא לאו דווקא עצלה. אולי העונג שלי הוא לרוץ ולהתאמץ. נהדר אם זה העונג שלי כרגע.
ציורים יעל כהן
על השיעור
נעים נעים הוא שיעור אימפרוביזציה בתנועה. כלומר ישנן הנחיות חיצוניות לתשומת הלב ולאפשרויות שונות אך אין חיקוי של תנועה חיצונית. השיעור הוא סולו ואינו כולל מגע.
בשיעור נלמד להכיר איזורים ואיכויות שונות של הנעימות: מה היא נשימה נעימה? כלומר מה הנשימה שנעימה לי ברגע הזה? שאלתם את עצמכם פעם??? נכיר את העונג של מציאת התנוחה המדוייקת/נעימה לי ברגע הזה. אולי היא מכורבלת, אולי פתוחה, אולי בשכיבה, אולי ישיבה, עמידה, סימטרית או לא סימטרית? עצם הגילוי של התנוחה הנעימה כרגע הוא בעל אפקט אדיר. נגלה את העונג של המשקל ושל הקלות ושל ההתארגנות ביחס לשדה הכבידה של כדור הארץ, ביחס לאדמה ולשמיים. להיות בהרמוניה עם כוח המשיכה זה עונג מיוחד במינו. נגלה את הנעימות שבסוגים שונים של תנועות.
לאחר זמן מסויים של היכרות עם הרובדים השונים בהם אפשר להקשיב לעונג בגוף התהליך הופך לטבעי ודורש פחות ופחות הנחייה חיצונית. מתגלות שכבות ורמות שונות של נעימות: גופנית, רגשית, רוחנית.
העונג והשמחה והבריאות הן מצב טבעי של החיים.
אנקדוטה אישית
בסוכות פרקתי את המרפק בנפילה מאופניים. באותו לילה התקשיתי למצוא תנוחה שאין בה כאב או אי נוחות. ואז נזכרתי בטכניקה שלי, טכניקת העונג, ושאלתי את המרפק מה נעים לו עכשיו. זה היה מדהים כמה עונג מצאתי בתוך המרפק הפצוע והדואב. התחילה תנועה מפתיעה שזרמה לתוך כף היד שרקדה ריקוד מרתק שהשפיע חזרה כל הדרך למטה למרפק. עלו צבעים שונים של אור במרפק, התגלתה בהירות ונעימות בשהייה עמוק בתוך עצמות המרפק ועוד דברים שאני לא זוכר. אחר כך הכל הרגיש טוב יותר ויכלתי לישון יותר בקלות ואני בטוח שהתרחש תהליך משמעותי מאוד של ריפוי.